שאדי דאהר

וילה שנבנתה באחת משכונות המגורים היוקרתיות בדובאי, בתוך מתחם עם חופים מלאכותיים, פארקים ושטחים ירוקים. 630 מ״ר המחולקים לשתי קומות עם חמישה חדרי שינה. כבר מהמפגש הראשון עם המשפחה היה ברור שלא מדובר בעוד בית גדול, אלא בפרויקט בינלאומי שמבקש לתרגם את חוויית החיים המקומית לשפה אלגנטית.

“התחלתי בהשראה של ,Cartier בבית יש הרבה אמנות שנעשתה בהשראה הזו - חיפויי קירות, חומרים ורגעים שמכניסים את העולם הזה לתוך הבית.”

ההשראה לפרויקט התחילה מעולם תכשיטי היוקרה שתורגמה לקירות, לחיפויים, לאמנות ולשפה החומרית של הבית. פלטת הצבעים נשארה סולידית ובהירה, עם גווני לבן, רקעים של עץ ושילובי עור על הקירות, לצד בחירות ריהוט מדויקות ממותגי עיצוב בינלאומיים כמו Visionnaire ו- FENDI CASA.

“היה לי חשוב לשלב בפרויקט אמנים מהארץ, כדי ליצור תמונה שלמה בחו״ל — ולהביא משהו שאין אותו בדובאי.”

האמנות קיבלה מקום מרכזי בפרויקט, מתוך רצון להביא לדובאי טאץ' ישראלי מקורי. יפעת גוריון, ליוותה את הבחירות האמנותיות שכללו עבודות של אמנים מהארץ, בהן פסל של האמן אריק לוי ויצירות נוספות שנבחרו בגלריות מקומיות.

“בדובאי הבית צריך להיות מחולק באופן ברור בין אגף השירות לבין אזור המגורים — תוך שמירה על פרטיות וזרימת תנועה יעילה".

לצד הקו העיצובי שמזוהה עם דאהר, גם התרבות המקומית נכנסה אל התכנון. בדובאי, הבית מתוכנן מתוך הפרדה ברורה בין אזורי המגורים לבין חדרי השירות כדי שתפעול הבית יהיה שקט. לכן חלק משמעותי מקומת הקרקע הוקדש לחדרי צוות, חדר נהג, חדרי כביסה ומטבח פנימי שכולם מוסתרים מחללי המגורים המרכזיים, אך מתוכננים כך שהבית יעבוד בצורה מדויקת, נוחה וכמעט בלתי מורגשת.

הבית מבקש להרגיש כמו חופשה, אך גם לאפשר אותה מבפנים: בפרופורציות, בחומרים, באמנות, באור ובאופן שבו הוא מייצר שגרת חיים נוחה. בין דובאי לישראל, בין השראה בינלאומית לאומנים מקומיים, בין יוקרה גלויה לתכנון נסתר, נוצר בית שמרגיש שייך למקום שבו הוא נמצא, אבל עדיין נושא בתוכו חתימה אישית.